החלטתם שאתם עומדים לרכוש דירה? מזל טוב!. חקרתם, חיפשתם, השוותם, ובסוף התמקדתם בנכס ספציפי. הבדיקה הראשונה שתעשו (בין אם בעצמכם בפשטות או באמצעות עורך דין) היא הוצאת נסח טאבו ובדיקת מצב הזכויות בנכס. די סביר שבבדיקתכם תתקלו בקיומה של ״הערת אזהרה״ – לרוב בשל משכנתא שיש לבעלי הנכס עליה (זו הערת האזהרה הנפוצה ביותר בדירות מגורים).
רכישת דירה יד שנייה היא צעד משמעותי שמלווה בהתרגשות – אך גם בחששות. אחד הפחדים המרכזיים של קונים הוא גילוי ליקויים נסתרים בנכס לאחר הרכישה, שעלולים לגרור הוצאות כבדות ועוגמת נפש. האם יש בעיות בצנרת? ליקויי בנייה נסתרים? חריגות שלא דווחו? כאן נכנסת לתמונה חובת הגילוי של המוכר – עיקרון משפטי שמטרתו להבטיח שקונים יקבלו תמונה מלאה ואמינה על מצבו של הנכס. במדריך זה נסביר מה כוללת חובת הגילוי, אילו פרטים המוכר מחויב לחשוף, ומהן ההשלכות במקרה של הפרת החובה.
רכישת דירה היא מהלך מורכב שדורש בחינה מעמיקה של כל ההיבטים המשפטיים הקשורים לנכס. התעלמות מסיכונים משפטיים יכולה להוביל להפסדים כלכליים חמורים ולעיכובים משמעותיים. בתור עורך דין מומחה במקרקעין, אני ממליץ לא לחתום על הסכם רכישה במקרים בהם מתקיימות הנקודות הבאות או כאשר הן אינן מוסדרות כהלכה.
הכלל הבסיסי בעסקאות מקרקעין יד שניה, שאינן כפופות לחוק המכר, חל עקרון "יזהר הקונה" המטיל על הרוכש חובת זהירות מוגברת ואחריות לבדיקת הנכס והזכויות בו. עם זאת, עיקרון זה מוגבל על ידי חובת תום הלב וחובת הגילוי של המוכר.
תחומי פעילות
אודות
צור קשר
© Copyright 2025 Company Name. All rights reserved | הצהרת פרטיות | תנאי שימוש