יפוי כח מתמשך – שאלות ותשובות
באילו נושאים מטפל יפוי הכח המתמשך?
הנושאים אותם מכסה יפוי הכח המתמשך הם:
-רכושיים – כיצד נרצה שהרכוש שלנו (כולל הכספים) ינוהל
-אישיים – כיצד נרצה שהחיים שלנו יתנהלו
-רפואיים – מי יוכל לקבל עבורנו החלטות רפואיות שגרתיות (לא במצבי חיים קריטיים!)
כיצד נראה תהליך הכנת יפוי הכח המתמשך?
התהליך כולל מספר שלבים ופגישות:
-פגישה ראשונית עם ״הממנה״ – אותו אדם שרוצה להכין לגבי עצמו יפוי כח מתמשך. אם מדובר בבני זוג, כל אחד מהם נחשב ״ממנה״ בפני עצמו, ומכינים לו יפוי כח מתמשך עצמאי. בפגישה נכיר אחד את השני, נתחיל להיכנס לבקשות, להקף הרכוש הקיים. וחשוב מכל – נבין האם הממנה כשיר ועצמאי בהחלטותיו ולא מושפע או מנוהל על ידי אדם אחר.
-ריכוז החומרים – תהליך שבו נאסוף מהמנה את החומרים לגבי רכושו, לגבי התנהלותו בחיי השגרה כעת (למשל, תמיכות כספיות שהוא נותן בשגרה לבני משפחה, מתנות שהוא נוהג לתת וכו׳) לגבי מי שהוא רוצה למנות כמיופי כוחו, לגבי בקשותיו כיצד ינוהל החלק האישי של חייו. החלק הזה רגיש במיוחד, היות ובו צפות ויוצאות המון רגישויות משפחתיות, וחשוב להבין אותן מראש כדי למנוע מצב בו נייצר מערכת מיופי כח שלא תתפקד, או שיערערו על יפוי הכח עם הפעלתו.
-כתיבת טיוטות ליפוי הכח המתמשך וכתיבת ההנחיות המקדימות – זהו החלק שבו מבוטאים על רצונות ודרישות הממנה, בעיקר ביחס לניהול רכושו וכיצד יתנהלו חייו תחת יפוי הכח כשיופעל. במהלך הכנת החלק הזה נעבוד מול הממנה לפשט את ההנחיות – הוראות מסובכות מדי, בוודאי כאלו הנוגעות לבנקים – יכולות להביא לאי יכולת מימוש יפוי הכח בפרקטיקה.
-פגישה עם מיופי הכח – בפגישה נבין האם הם מוכנים לקחת על עצמם את התפקיד ונסביר להם מה רוצה הממנה. חשוב מאד שמיופה הכח יבין מהם רצונות הממנה, ויסכים להם. בסופו של דבר, הוא זה שיצטרך לפעול לפיהם.
-חותמים! – ניפגש עם הממנה, נעבור איתו שוב על הדברים, ונחתים אותו על יפוי הכח המתמשך. אחרי שהוא יחתום, נחתים את מיופה הכח. נחתים את מיופה הכח גם על כתב ויתור על סודיות, כדי שאם האפוטרופוס הכללי ידחה את אישור ההפקדה מסיבה כלשהיא הקשורה למיופה הכח, נוכל לקבל הנמקה ולא דחיה כללית.
-הגשה לאפוטרופוס הכללי – נגיש את יפוי הכח החתום למערכת המקוונת של האפוטרופוס הכללי. אם הכל תקין, יתקבל אישור הפקדה. וזהו – יפוי הכח מופקד וממתין להפעלה.
האם ניתן למנות כמיופה כח מי שאינו בן משפחה?
התשובה הקצרה – כן, ניתן.
התשובה המורכבת יותר היא שמינוי אדם שאינו בן משפחתו של הממנה כמיופה הכח, מדליק ״נורות אדומות״ אצל האפוטרופוס הכללי. זה אינו המצב הטיבעי, ולכן כאשר זו בקשת הממנה נרצה לפרט במסמך נפרד מדוע בוחר הממנה במי שאינו בן משפחתו, נבחן לעומק את מערכת היחסים והאם קימת תלות חזקה בין הממנה למיופה הכח, נמליץ למנות ״אדם מיודע״ במסגרת יפוי הכח (אדם שיוכל לבקר ולקבל דיווחים ממיופה הכח), ולעיתים אף נבקש מהממנה להביא חוות דעת רפואית לגבי כשירותו לערוך את יפוי הכח.
מתי נמליץ לממנה להביא חוות דעת רפואית על כשירותו לחתום על יפוי כח מתמשך?
בשגרה, אין צורך בחוות דעת כזו. אם זאת, יש מצבים בהם נמליץ כן להצטייד בחוות דעת כזו כדי למנוע בעיות עתידיות. בין המצבים האלו:
-כאשר ממנים כמיופה כח מי שאינו בן משפחה;
-כאשר ידוע על סכסוכים במשפחה, בעיקר מול אחד מהילדים, והממנים רוצים למנות רק אחד או יותר מהילדים כמיופי כח.
-כאשר מדובר באנשים מבוגרים מאד, או אנשים הסובלים מלקויות פיזיות המונעות מהם להתבטא עצמאית בבהירות, וחשוב שנבין האם הם עצמאים בהחלטותיהם.
-כאשר מדובר באנשים שעברו ארועים מוחיים בשנים האחרונות ויש בנוסף בעיות משפחתיות.
-כאשר יש רכוש מורכב, הכולל אחזקות בחברות, ניהול עסק, ונדרשת הכנה של מסמכי החברות או העסק והכרה ביפוי הכח המתמשך. כדי למנוע מצב בו בעתיד יתנגדו השותפים או בעלי מניות אחרים להחלטות שקיבל הממנה, יתכן ונמליץ על כלילת חוות דעת כזו טרם החתימה על יפוי הכח.
איך זה עובד עם הבנקים?
סוגיית העבודה מול הבנקים היא אחת הסוגיות המורכבות בעת הפעלת יפוי הכח המתמשך. הכלי הזה עדיין חדש יחסית במערכת המשפט הישראלית, וכך גם לגבי יפויי הכי שהופעלו.
חשוב לזכור שבעת שאדם הופך ללא-כשיר, מתבטלים אוטומטית כל יפויי הכח הרגילים שנתן, כולל יפויי כח לפעול בחשבונו – דבר מקובל מאד אצל אנשים מבוגרים המאפשרים לילדיהם בקרה על חשבונותיהם.
הבנקים אוהבים הנחיות פשוטות – ככל שהוראות יפוי הכח המתמשך יהיו מורבות ומסורבלות יותר – כך יערים הבנק קשיים על מימושן בפועל.
לכן חשוב בכל מה שנוגע לבנקים, חשוב שההוראות יהיו פשוטות וברורות ככל שניתן. למשל, אם יש כמה מיופי כח, מומלץ לא לבנות מנגנונים המאפשרים סכום פעולה שונה לכל אחד, או מטרות פעולה שונות לכל אחד, או שילובי חתימות מורכבים.
כאשר קיים חשבון משותף עם בן הזוג (עניין נפוץ ומקובל מאד), חשוב לאפשר לבן הזוג וכן למיופה הכח (שהרבה פעמים יהיה אותו אדם גם לגבי בן הזוג) לפעול ללא אישור בית המשפט למרות ניגוד העניינים.
חשוב גם לאפשר פיצול של החשבון, להגדיר את חלוקת החשבון בין בני הזוג – אחרת תפעול החשבון יכול להיות קשה מאד.
בהקשר הזה, מומלץ מאד לא להגדיר את מיופי הכוח כ״משותפים״ אלא כ״יחד ולחוד״ – הגדרתם כ״משותפים״ משמעה שלכל פעולה בבנק – קטנה כגדולה – נדרש אישור משותף של שניהם. מעבר לסרבול, לא ניתן יהיה לפעול בחשבונות באופן מקוון, ולא ניתן יהיה להוציא כרטיס אשראי.
אם הילדים כבר שותפים בחשבון הבנק עם ההורים, ורוצים להכין יפוי כח מתמשך, מומלץ להוציא אותם מהשותפות הזו ולתת להם יפוי כח לפעול בחשבון. להבדיל מבני זוג, כאשר אדם הופך ללא כשיר, ילדיו לא יוכלו לפעול בחשבון מכח היותם שותפים, בשל ניגוד העניינים.
מה עם גישה למדיות החברתיות והאתרים השונים?
היום, גם אנשים בגילאי ה 70 המוקדמים, פועלים במגוון רשתות חברתיות, ומבצעים פעולות שונות דרך אתרי אינטרנט (לרבות גישה למאגרי מידע, בנקים וכו׳).
מומלץ שיפוי הכח יכלול הוראה מפורשת הנותנת למיופה הכח סמכות לגשת ולהיכנס לכל האתרים האלו, לבקש שיחזורי ססמא ולפעול דרכם. כך גם לגבי ניהול הדואר האלקטרוני של הממונה – המון תכתובות כיום מועברות רק במדיה דיגיטלית ולא בנייר, וללא גישה לדואר האלקטרוני מיופה הכח יתקשה מאד לפעול.
מה קורה כאשר הממנה חס וחלילה במצב בריאותי המוגדר כ״נוטה למות״?
החלק הרפואי של יפוי הכח המתמשך לא מכסה מצב של ״חולה נוטה למות״ אלא רק טיפול רפואי שגרתי, או אפילו כזה בחרום אך שאינו נופל תחת ״נוטה למות״.
למצבים אלו קיימים יפויי כח לפי חוק החולה הנוטה למות, אשר להבדיל מיפוי הכח המתמשך, הם בתוקף לחמש שנים בלבד, ויש להפקיד אותם במשרד הבריאות ולא אצל האפוטרופוס הכללי.
איך זה עובד עם רכוש בחו״ל?
יפוי הכח המתמשך הישראלי לא מוכר כרגע בחו״ל. המשמעות היא שמי שיש לו רכוש בחו״ל (נדל״ן, חשבונות בנקים וכו׳) יצטרך לבדוק האם קיים מנגנון דומה באותה מדינה ולדאוג להכין יפוי כח מתמשך שם.
